ההשפעה ההרסנית של דוגמאות שליליות

בטח שאלתם את עצמכם לא פעם, אם מותר להקריא לילדים סיפורים על כל מיני איומים, ויכוחים וכולי. התשובה היא: לא!!! כיוון שזוהי אינה דוגמה טובה. אם ניתן לילדים דוגמה חיובית כל הזמן, לילד לא יהיה דחפים שליליים. מאיפה יקח אותם? הוא יגדול, החברה תחזיק אותו כל הזמן.

יש לו עצבים ומרץ? תדאגו שיוציא את זה בספורט, תן לילדים לרוץ הרבה, לקפוץ ועוד פעולות.

למה אתם צריכים לטפח בו את השלילי על ידי זה שאתם מביאים לו סיורים  על גנבים, רמאים, זאב שאכל זקנה, בשביל מה הילד צריך לשמוע זוועות? מה יש בזה? הרי זה נשאר לו בראש והוא כבר בצורה כזו מתייחס למשל: שאפשר לאכול את סבתא.

במה אתם חושבים שחינוך כזה הוא טוב? תנו לילדים סיפורי ילדים שהם לא רמאות, ולא שמישהו הורג את השני, לא בין חיות ולא בין בני אדם.

האם יש סיפורים שלא נובעים מתוך רצון אגואיסטי אכזרי? למה אני צריך לתת את זה לילדים שלי? לא כיפה אדומה ולא באטיח. ולא שום שירי אהבה.. מה פתאום. למה צריכים לתת את זה לילדים? אל תדאגו. הם יסתדרו בחיים. ואל לכם ללכת וללקט דעות מכל מיני מקומות.

ההשפעה ההרסנית של הדוגמאות השליליות, בני האדם שומעים וסופגים מידע שלילי, בעל כורחם מציירים את התמונה הזו בתוכם. נשארים בהם רשמים שליליים שבהתאם לזה הם עלולים אחר כך לפעול. לא משנה שכרגע הם לא מסכימים עם החלק הזה, התמונה הזו, הפעולה הזו, בכל מקרה טבועה בהם. אסור כך לעבוד. לאדם קשה מאוד לעבוד מהניגודיות.

תעשו לילדים רק דוגמאות חיטוביות של חיוך הבעות פנים טובות בלבד (לא זועפות), תנועות, התאמה בין גופי.

ודאי שאם מראים עלילה שלילית האדם דוחה אותה כיוון שהיא לא נעימה לו. אבל היא בכל זאת תשקע ותוטבע  בו  והאדם בכל מקרה ישתמש בה!

החוק הוא: אסור ללמד פעולות חיוביות על ידי פעולות שליליות.